דיקור יפני

מקור הרפואה היפנית הוא בסין ובקוריאה. רפואה זו הגיעה ליפן על ידי נזירים בתחילת המאה החמישית לספירה. 

בניגוד לרפואה הסינית, אשר עברה תהפוכות ושינויים לאורך השנים, הרפואה היפנית שימרה את עקרונות הרפואה הסינית העתיקה מחד, והתפתחה והתקדמה עם העולם המודרני מאידך. 

 הרפואה היפנית בשנותיה הראשונות ביפן הייתה, בעידוד השלטון, נחלתם ופרי עיסוקם של עיוורים, עובדה אשר הולידה שיטות וכלי אבחנה מיוחדים ומדויקים, המבוססים על מישוש הבטן ונקודות שונות בגוף שבעזרתן מצאו נקודות רפלקס שונות המעידות על שורש הבעיה הרפואית, וזאת להבדיל מהשיטות הסיניות המסורתיות אשר התבססו בעיקר על אבחנת הדופק והלשון של האדם. עם התקדמות העולם והרפואה המערבית כך התקדמה גם הרפואה היפנית, אשר הנה בעלת זיקה הדוקה לרפואה המערבית, ובהתאם אליה פיתחה שיטות ועקרונות טיפול מתוחכמים ואפקטיביים ביותר המתאימים את הרפואה הסינית למחלות העולם המערבי, תוך שמירה על עקרונות הרפואה המסורתית ויצירת כלי עזר מודרניים המגבירים לאין שיעור את אפקטיביות הטיפול ובכך מזרזים את ריפוי המחלה. בדומה לדיקור סיני, גם ברפואה היפנית משתמשים במחטים ובאיתור נקודות המשפיעות על מערכות ואיברים שונים בגוף, כאשר, לרוב, הטיפול בנוי משני שלבים, כאשר בשלב הראשון מטפלים בשורש הבעיה ובשלב השני מטפלים בסימפטום עצמו. פרט למחטים ולמוקסה (צמח העובר תהליך ייבוש שבעזרתו מחממים נקודות על פני הגוף) נעשה שימוש בכלי עזר מודרניים שמרביתם פותחו ביפן באמצע שנות המאה הקודמת המשלבים שימוש באמצעים אלקטרוניים ומגנטים. 

כיום ביפן, טיפולים ברפואה יפנית מסובסדים על ידי המדינה וזאת נוכח יעילותו הרבה של הטיפול, מחד, ומאידך עלותו הנמוכה למערכת הבריאות. הרפואה היפנית יעילה ביותר בבעיות כאב ומערכת העצבים, פריון וגניקולוגיה, מערכת חיסון ונשימה, בעיות עיכול וכלי דם ובעיות קרדיאליות (לבביות) ועוד.  

בשל מספר שלבי הטיפול והשימוש בעזרים שונים, הטיפול בדיקור היפני ארוך יותר מהטיפול בדיקור הסיני ונמשך כשעה עד שעה ורבע. זאת ועוד, בדיקור היפני משתמשים במחטים דקות יותר (0.16 מ"מ) ועומק החדירה שטחי ביותר ולכן הדיקור אינו מלווה בכאב והרגשת חוסר נוחות.